ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב
|
013842-01
28/12/2003
|
בפני השופט:
טובי חיים
|
| - נגד - |
התובע:
1. כץ איריס
2. כץ נריאל
|
הנתבע:
בר נדב מרדכי
|
| פסק-דין |
זוהי תביעה לתשלום דמי שכירות והוצאות שוטפות שמקורן בהסכם שכירות אשר נחתם בין הצדדים לתביעה זו.
רקע עובדתי
1. התובעים הינם הבעלים של דירה בת 4 חדרים בקומה א' בבניין המצוי ברחוב אחד העם 132, ת"א (להלן -
"הדירה" או
"המושכר").
2. בתאריך 25.5.01 נחתם הסכם בין התובעים לנתבע לפיו שכר זה האחרון את הדירה לתקופה של 12 חודש החל מיום 15.6.01 וכלה ביום 14.6.02 (להלן -
"ההסכם" או
"הסכם השכירות").
דמי השכירות נקבעו בהסכם לסכום השווה ל- 1100 דולר ארה"ב לחודש אשר אמורים להשתלם בכל רבעון מראש, בכל ראשון בחודש - להוציא התשלום הראשון שאמור היה להשתלם במעמד חתימת ההסכם.
3. בתאריך 29.06.01 שילם הנתבע את דמי השכירות (13,728 ש"ח) בגין שלושת החודשים הראשונים היינו עד ליום 15.9.01.
התשלום הבא, צריך היה להשתלם - על פי הוראות ההסכם - ביום 01.09.01 לרבעון השני.
4. בתאריך 15.10.01 הודיע הנתבע לתובעים, באמצעות משיבון הטלפון, כי פינה את הדירה ואין בדעתו להמשיך ולהתגורר בה.
העתירה
5. בכתב תביעתם עתרו התובעים לחייב הנתבע בתשלום דמי שכירות לתקופה של חודשיים וחצי העולים לסך של 2,750 דולר בש"ח נכון ליום הגשת התביעה ובהוצאות נילוות (מסי עירייה, חשמל, ועד בית וכד') לתקופה זו.
לטענת התובעים, הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שנטש את הדירה בלא מתן הודעה מוקדמת כך שלא התאפשר להם להשכיר הדירה לדייר חילופי.
הואיל - כך לתובעים - והדירה הושכרה לשוכר חילופי אך ביום 01.12.01 הינם זכאים לדמי שכירות ולהוצאות השוטפות עד למועד השכרה הדירה לשוכר החילופי.
הליכים קדמיים והסכמה דיונית
6. בהעדר הגנה ועקב אי התייצבות הנתבע לדיון, הוצא מתחת ידי ביהמ"ש, בתאריך 23.04.02 פסק דין המחייב הנתבע בתשלום דמי השכירות והוצאות שוטפות בגין הדירה בסך 13,427 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן חוייב הנתבע בהוצאות משפט בסך 350 ש"ח (להלן -
"פסה"ד").
7. ביום 25.09.03 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין (להלן -
"הבקשה") בה טען כי לא קיבל מעולם את כתבי בית דין כמו גם את ההזמנה לדיון ובשל כך לא התייצב לדיון במועד ואף לא הגיש כתב הגנה.
לטענת הנתבע, המסמכים נשלחו למקום עבודתו ממנו פוטר ביום 31.09.01 (ראה נספח א' לבקשה) כך שלא ידע על קיומה של התביעה.
8. בדיון שהתקיים ביום 21.12.03, שב הנתבע וטען כי לא קיבל ההזמנה לדיון ובשל כך עומד הוא על ביטולו של פסה"ד אשר ניתן בהעדר.
במהלך הדיון, עתר הנתבע להגיש טיעוניו בכתב (מסומן על ידי נ/1) וביהמ"ש נתבקש להכריע בתביעה לגופה על סמך הנטען בנ/1.
9. בהעדר התנגדות מטעם התובעים, הורתי על ביטול פסה"ד והתיק נדחה לעיון ולמתן פס"ד לגופה של התביעה.